שמעו קולה

מרב רוזמן,

קראתי את ספרך שמעו קולה בשקיקה.

סיפור נוגע ללב על יהדות תימן. חיכיתי לרגעים שאוכל להמשיך לקרוא. סיימתי את הספר בדמעות שזולגות ואי אפשר לעצור אותם. 
הספר כתוב בצורה רהוטה ומביא עולם שלם של העם היהודי בגולה ועד ימנו.
המקום שנתת לנשים ובמיוחד לברכה שעברה חיים מורכבים ומאתגרים וגילתה כוחות ותעצומות נפש  גרמו לי להתחבר לדמותה מאוד.
איבדתי את בני, איתי שלמה מורנו הי"ד במלחמה, וכמו ברכה יש רגעים של ברכה אך יש רגעים של אימה וחשכה כבדים.
ברכה בדמותה נתנה לי כוחות רבים ובחירה בחיים נוספת לזו שבחרתי דקות אחרי שהודיעו לי על נפילתו של בני בכורי איתי.

ספר זה חובה לכל אישה ל"רגעי המשבר ורגעי המבשר"
כפי שגיסי היקר ואהוב עמנואל מורנו הי"ד אמר בנאום קבלת דרגת סא"ל.
שנדע בשורות טובות ישועות ונחמות.
תודה עלייך.